מאת פרופ' יחיאל שלזינגר, מנהל מחלקת ילדים, המנהל הרפואי, ביה"ח לילדים ע"ש וילף, שערי צדק, ירושלים

זיהום פולשני ע"י החיידק מנינגוקוק בילדים הינו אחד מהזיהומים החודרניים הקשים ביותר, הוא מתנהג בצורה דרמטית ודוהרת, ויכול לגרום לסיבוכים קשים ביותר כמו לאלח דם, לדלקת קרום המח חיידקית, לפגיעה רב מערכתית ואף למוות. חשוב מאד לכן להכיר את המחלה ואת תסמיניה הראשוניים, לדעת לזהות אותה מוקדם ככל האפשר, ובמקרים חשודים לפנות מיידית לקבלת עזרה רפואית. כיום ישנו חיסון יעיל נגד הזן הנפוץ של החיידק (זן B), ומומלץ ביותר לחסן בו^{. (1-2).}

חיידק המנינגוקוק שוכן למעשה דרך קבע בלוע של כ-15% מהאוכלוסיה, ילדים ומבוגרים כאחד, כשהוא איננו גורם לשום מחלה או תסמינים מיוחדים, מצב הקרוי "נשאות". במקרים נדירים, ומסיבות שאינן לחלוטין ברורות, הוא הופך לחיידק אלים ביותר, חודר לזרם הדם (מצב הקרוי "אלח דם"), ומשם לאברי הגוף השונים. אלו כוללים את קרומי המח – דבר הגורם להתפתחות זיהום קשה במעטפת המח ואף בתוכו, ואת כלל רקמות הגוף כמו לב, ריאות, ואיברים פנימיים אחרים, כשהוא גורם להפרעה שהיא לעיתים מסכנת חיים בתפקוד איברים אלו. מיוחדת היא המעורבות העורית במחלה זו עם התפתחות פריחה אופיינית של כתמים כחולים-אדומים בגדלים שונים, והופעת עוד ועוד כתמים במהירות רבה. פריחה זו נובעת מדלקת זיהומית קשה של כלי הדם בעור, מובילה לעיתים רבות לנמק של קצות הגפיים, ולעיתים אף לצורך בקטיעה. הטיפול בילד מבוסס על מתן אנטיביוטיקה רחבת טווח מוקדם ככל האפשר, ובעיקר על טיפול נמרץ תמיכתי, לרוב ביחידות לטיפול נמרץ בילדים.

זיהוי המחלה בשלב המוקדם הוא קשה מאד, הילד יראה עם חום גבוה, כאבי שרירים וכאבי ראש, שלעיתים לא ניתן להבדילם ממחלות ויראליות רגילות ושכיחות שאינן מסוכנות בדר"כ. רמזים ראשוניים הם מצב כללי קשה, ערפול הכרה והקאות, והסימן הטיפוסי של הפריחה האופיינית, שלעיתים כאשר הוא מופיע הילד נמצא כבר בשלב מתקדם של המחלה. חשוב להדגיש להורים – הרוב הכמעט מוחלט של ילדים עם מחלת חום ותשישות סובל ממחלה ויראלית, אולם אם אכן הסימנים המחשידים הנ"ל מופיעים, אין להשתהות כלל ויש להגיע לבדיקה רפואית מיידית.

שכיחות המחלה איננה גבוהה, בישראל מדובר על היארעות של כ-30 עד 70 מקרים בשנה (ע"ס מסד הנתונים של משרד הבריאות). שכיחות המקרים איננה זהה בכל מקום, והיא גבוהה יותר בתנאי חיים צפופים, לרב בתנאים סוציו אקונומיים נמוכים יותר. בישראל נערכו בשנים האחרונות מספר סקרים בנושא ^(3-4) שהדגימו היטב את השונות הזו. ישנה חשיבות רבה גם לגיל הילדים, כאשר מרבית המקרים קורים בשנתיים הראשונות לחיים, אם כי היא לא נעלמת וממשיכה להופיע בכל גיל. היבט נוסף של היארעות המחלה היא הזן של החיידק. קיימים מספר זנים עיקריים של החיידק הגורמים לתחלואה בבני אדם, כשהחשובים הם : A,יB,יC,יY ו-W135. הזן הנפוץ ביותר בישראל אשר גורם לתחלואה הוא זן B, שהוא המחולל בכ-70% של המקרים, בעיקר אצל התינוקות הקטנים. חשוב גם לציין את העובדה שקיימת הדבקה בין בני אדם, עם שכיחות גבוהה יותר אצל בני המשפחה או מגעים של החולה, ולכן מקובל לתת טיפול תרופתי מונע למגעים קרובים של מי שחלה במחלה.

אז מה ניתן לעשות מול האיום המפחיד הזה?

רפואה מונעת היא היעילה ביותר מכל שאר ההתערבויות שהרפואה יודעת להציע. רפואה מונעת פירושה קודם כל היגיינה נאותה והקפדה על תנאי חיים סבירים. אולם המרכיב המשמעותי ביותר במניעת מחלות זיהומיות בילדים הינו חיסונים. ארגון הבריאות העולמי קבע כבר מזמן כי הכנסת החיסונים לעולם הרפואה במאה הקודמת הוא הגורם הראשון במעלה לעליה הדרמטית בתוחלת החיים.

ומה לגבי חיסון כנגד חיידק המנינגוקוק? מזה שנים קיים חיסון יעיל למדי כנגד 4 זני החיידק, למעט דווקא הזן השכיח ביותר – זן B. השימוש בחיסון זה איננו נפוץ והוא בסל התרופות לאוכלוסיות עם מחלות רקע המהוות גורם סיכון לזיהום קשה בחיידק. כנגד זן B לא היה קיים חיסון עד לפני מס' שנים. בשנים האחרונות התברכנו בחיסונים חדשים כנגד החיידק מנינגוקוק B. לילדים מעל גיל 10 שנים קיים חיסון בשם Trumenba ואילו לפעוטות וילדים קיים חיסון בשם Bexsero. חיסון זה הינו זמין בכל קופות החולים, הוא יעיל במידה גבוהה, והוא איננו כרוך בתופעות לוואי משמעותיות. אלו כוללות בעיקר אודם, חום, נפיחות ורגישות במקום ההזרקה, ובחלק מהמקרים חום גוף גבוה עד משך כיומיים לאחר מתן החיסון. במספר ארצות בעולם כמו אנגליה ⁽⁵⁾ ומדינות אירופאיות נוספות החיסון נכנס לשגרת החיסונים. הוועדה המייעצת לחיסונים של משרד הבריאות שהיא הגורם המקצועי החשוב ביותר בתחום זה, ממליצה על מתן החיסון ע"ס נתוני הבטיחות והיעילות שלו, כפי שהוכח במדינות בהן הוחל לתת אותו באופן נרחב. בינתיים, האיגודים לרפואת ילדים בישראל קוראים לחסן את כל הילדים, בדגש על תינוקות עד גיל שנתיים. מספר ומועדי זריקת החיסון משתנה לפי גיל הילד, ויש להתייעץ עם רופא הילדים על מספר ומועדי החיסון המדויק.

לסיכום - המחלה כאמור הינה נדירה, אך כשהיא קורית מדובר בלא פחות מדרמה של ממש, דרמה שמן הראוי למנוע בצורה הפשוטה של מתן החיסון לכל ילד וילד.

References:

1. Vaz LE. Meningococcal Disease. Pediatr Rev. 2017 Apr;38(4):158-169.

2. Brady RC. Meningococcal Infections in Children and Adolescents: Update and Prevention. Adv Pediatr. 2020 Aug;67:29-46.

3. Salama M, Kopel E, Jaffe J, Amitai Z, Sheffer R, Rahmani S, Yuabov I, Dardik L, Valinsky L. Surveillance of invasive meningococcal disease in the Tel Aviv District, Israel, 2007-2017. Vaccine. 2019 Sep 30;37(42):6186-6191.

4. Stein-Zamir C, Shoob H, Abramson N, Valinsky L, Jaffe J, Maimoun D, Amit S, Davidovich-Cohen M. Invasive Disease Due to Neisseria meningitidis: Surveillance and Trends in Israel Prior to and during the COVID-19 Pandemic. Microorganisms. 2023 Aug 31;11(9):2212.

5. Ladhani SN, Andrews N, Parikh SR, Campbell H, White J, Edelstein M, Bai X, Lucidarme J, Borrow R, Ramsay ME. Vaccination of Infants with Meningococcal Group B Vaccine (4CMenB) in England. N Engl J Med. 2020 Jan 23;382(4):309-317.

For full BEXSERO MOH approved Prescribing Information please click here

Indication: Bexsero is indicated for active immunization of individuals from 2 months of age and older against invasive meningococcal disease caused by Neisseria meningitidis group B

Contraindications: Hypersensitivity to the active substances or to any of the excipients

Special warnings and precautions for use : administration of Bexsero should be postponed in subjects suffering from an acute severe febrile illness. However, the presence of a minor infection, such as cold, should not result in the deferral of vaccination. Do not inject intravascularly. Appropriate medical treatment and supervision should always be readily available in case of an anaphylactic event following the administration of the vaccine. Anxiety-related reactions, including vasovagal reactions (syncope), hyperventilation or stress-related reactions may occur in association with vaccination as a psychogenic response to the needle injection. This vaccine should not be given to individuals with thrombocytopenia or any coagulation disorder that would contraindicate intramuscular injection, unless the potential benefit clearly outweighs the risk of administration. healthcare professionals should be aware that a temperature elevation may occur following vaccination of infants and children (less than 2 years of age). Prophylactic administration of antipyretics at the time and closely after vaccination can reduce the incidence and intensity of post-vaccination febrile reactions. Individuals with impaired immune responsiveness, whether due to the use of immune-suppressive therapy, a genetic disorder, or other causes, may have reduced antibody response to active immunization. Immunogenicity data are available in individuals with complement deficiencies, asplenia, or splenic dysfunctions. Individuals with familial complement deficiencies (for example, C3 or C5 deficiencies) and individuals receiving treatments that inhibit terminal complement activation (for example, eculizumab) are at increased risk for invasive disease caused by Neisseria meningitidis group B, even if they develop antibodies following vaccination with Bexsero. There are no data on the use of Bexsero in subjects above 50 years of age and limited data in patients with chronic medical conditions. The potential risk of apnoea and the need for respiratory monitoring for 48‑72 hours should be considered when administering the primary immunisation series to very premature infants (born ≤ 28 weeks of gestation) and particularly for those with a previous history of respiratory immaturity. As the benefit of vaccination is high in this group of infants, vaccination should not be withheld or delayed.. The tip cap of the syringe may contain natural rubber latex. The safe use of Bexsero in Kanamycin-sensitive individuals has not been established.

Traceability: In order to improve the traceability of biological medicinal products, the name and the batch number of the administered product should be clearly recorded.

Most Common adverse drug reactions (ADRs):  in infants and children (less than 2 years of age) the most common local and systemic adverse reactions observed in clinical trials were tenderness and erythema at the injection site, fever and irritability. In adolescents and adults, the most common local and systemic adverse reactions observed were pain at the injection site, malaise and headache. No increase in the incidence or severity of the adverse reactions was seen with subsequent doses of the vaccination series. For complete data on ADRs, including worldwide voluntary reports, see full approved PI.

Trademarks are owned by or licensed to the GSK group of companies.

NP-IL-BEX-LTR-230001